דלג לתוכן

מס"ב והוראות קבע ב-Odoo (אודו): הכסף יוצא בקובץ אחד, ונכנס בלי לרדוף אחריו

הכסף יוצא בקובץ אחד, ונכנס בלי לרדוף אחריו.

Table of contents

No titles in the blog post

יום התשלומים לספקים. רשימה באקסל, אתר הבנק פתוח בחלון השני, ומקלידים מוטב אחרי מוטב. ובאמצע מגיע מייל מספק: "החלפנו בנק, הנה הפרטים החדשים". נראה רגיל. לפעמים הוא באמת רגיל.

ובצד השני של אותו חודש: הוראות קבע שחזרו, ולקוחות שעוד לא שילמו ומישהו צריך להתקשר אליהם.

מה Odoo נותנת בסטנדרט

ב-Odoo Community אין תשלום לספקים באצווה, אין חיוב בהרשאה, ואין תזכורות גבייה.

ב-Enterprise יש את שלושתם, ובנויים טוב. רק שחיוב בהרשאה שם הוא בתקן האירופי SEPA. מס"ב, הערוץ שדרכו עוברים כאן תשלומים לספקים והוראות קבע, לא קיים בקוד של Odoo בכלל. גם לא בלוקליזציה הישראלית.

לכן בנינו את זה, כחלק מהנהלת החשבונות הישראלית של alt. על Odoo 20. זה רץ על Community, ועל Enterprise דרך האצוות של Enterprise עצמה.

תשלום לספקים: קובץ אחד, ובדיקות לפני שהכסף זז

מסמנים ברשימת חשבוניות הספקים את מה שמשלמים, ובוחרים "תשלום באצווה". כל ספק מקבל תשלום אחד, גם על כמה חשבוניות. ניכוי במקור ותשלום חלקי עובדים כרגיל, והסכום שנכנס לקובץ הוא מה שהספק מקבל בפועל, אחרי הניכוי.

לפני שנוצר קובץ, כל תשלום נבדק. שלושה דברים עוצרים אותו:

  • לספק אין חשבון בנק.
  • פרטי הבנק לא בנויים כמו חשבון ישראלי. בנק, סניף וחשבון.
  • חשבון הבנק של הספק הוחלף ב-30 הימים האחרונים, והספק כבר קיבל מכם כסף בעבר. התשלום נעצר עד שמישהו מאמת את ההחלפה מול הספק. ומי שהחליף את הפרטים לא יכול להיות מי שמאמת אותם. ארגון עם מנהלת חשבונות אחת? מנהל המערכת יכול להתיר את זה, וההיסטוריה של האצווה תרשום שזה אותו אדם.

וזוכרים את המייל עם הבנק החדש? בדיוק בשבילו.

שלושה דברים נוספים לא עוצרים, אבל מסומנים לבדיקה: סכום גבוה פי שלושה מהתשלום הרגיל לאותו ספק בשנה האחרונה, אותו סכום שכבר שולם לו ב-45 הימים האחרונים, וספק בלי אישור ניכוי במקור בתוקף. אם הארגון הדליק AI בהנהלת החשבונות, ליד כל תשלום מסומן מופיע הסבר קצר במילים, למה הוא סומן.

הקובץ שהבנק מקבל

כשהכול עובר, לוחצים "הפקת קובץ התשלום". יוצא קובץ מס"ב, במבנה שמס"ב מקבלת, עם מספר המוסד שלכם, מספר רץ, וסכום כולל ומספר תשלומים בסוף. את הקובץ מעלים לאתר הבנק או למס"ב, כמו היום. רק בלי להקליד אף מוטב.

לכל קובץ נרשמת טביעת אצבע בהיסטוריה של האצווה, כך שאפשר לדעת אחר כך שזה בדיוק הקובץ שיצא. רוצים לבטל אצווה אחרי שהקובץ הופק? רק עם סיבה כתובה. התשלומים מתבטלים והחשבוניות נפתחות שוב.

וכשהחיוב מופיע בדף הבנק, הוא מוצא את האצווה לבד: שורה אחת בבנק, מול האצווה כולה. על זה כתבנו במאמר על התאמות בנק.

הוראות קבע: גובים מהחשבוניות הפתוחות

כל הרשאה לחיוב נשמרת אצל הלקוח: בעל החשבון ותעודת הזהות שלו, פרטי הבנק, תקרה חודשית, ממתי ועד מתי היא בתוקף, ומתי הבנק אישר. טופס ההרשאה מודפס מהמערכת, עם מספר האסמכתא שילווה כל חיוב.

בכל מחזור חיוב פותחים ריצה ולוחצים "הוספת חשבוניות פתוחות". המערכת אוספת את החשבוניות הפתוחות של כל לקוח עם הרשאה פעילה באותו תאריך. חשבונית שכבר נמצאת בריצה אחרת, מדולגת.

ולפני הקובץ, אותו היגיון כמו בספקים:

  • נעצר: הרשאה שלא פעילה בתאריך החיוב, פרטי בנק חסרים או לא תקינים, וסכום שעובר את התקרה. אפשר לחייב עד התקרה ולהשאיר את השאר.
  • מסומן לבדיקה: הרשאה שנגמרת בתוך 30 יום, לקוח שהחיוב שלו חזר בפעם הקודמת, וסכום כפול ממה שנגבה ממנו בחודש שעבר.

כשחיוב חוזר

את ההחזרות רושמים מהדוח של הבנק: מדביקים את מספרי האסמכתא ובוחרים סיבה. המערכת מוצאת את החיובים, ומספר שלא מתאים לאף חיוב נרשם בהיסטוריה של הריצה.

הרשאה שחזרה שלוש פעמים ברצף, מושהית, ונפתחת משימה לדבר עם הלקוח. ולכל חיוב שחזר מכינים הודעה ללקוח, עם קישור לחשבונית באזור האישי. שולחים אותה בוואטסאפ, או במייל אם אין וואטסאפ.

רק אחרי זה מפיקים קבלות. קבלה יוצאת רק על חיוב שלא חזר, ואמצעי התשלום בה הוא הוראת קבע. וכשהזיכוי מגיע לבנק, שורה אחת בדף הבנק מוצאת את הריצה כולה.

תזכורות גבייה, בוואטסאפ

לקוח שהחשבונית שלו עברה את מועד התשלום מקבל תיק גבייה. בהגדרה הרגילה יש ארבע דרגות: אחרי 7 ימים ו-21 ימים הודעה חמה בוואטסאפ, אחרי 45 יום מייל רשמי, ואחרי 60 יום הודעה תקיפה בוואטסאפ ומשימה לאדם שיתקשר. את הימים, הערוץ והטון משנים לכל דרגה.

כל חשבונית נספרת לפי מועד התשלום שלה, גם כל תשלום בתוך חשבונית אחת. לקוח שסומן "בלי תזכורות" לא מקבל. וזיכוי פתוח לטובת הלקוח יורד מהחוב.

ההודעה מפרטת את החשבוניות הפתוחות והסכומים, אומרת "אם כבר שילמתם, ספרו לנו", ויכולה לכלול קישור לחשבונית. ומי ששולח אותה זה אדם, לא המערכת. המערכת פותחת את התיקים, מעדכנת אותם כל שעה ומכינה את ההודעה. היא לא שולחת לבד.

ויש גם מצבים שבהם תזכורת לא יוצאת בכלל:

  • בבנק יש העברה שעוד לא הותאמה, ויכול להיות שזה בדיוק התשלום של הלקוח הזה. לא שולחים תזכורת על כסף שכבר הגיע.
  • הלקוח במחלוקת, או הבטיח לשלם ותאריך ההבטחה עוד לא עבר. הבטחה שלא קוימה מחזירה את התיק לגבייה.
  • כבר נשלחה תזכורת היום.

וכשהלקוח עונה, התשובה נכנסת לתיק. AI קורא אותה ומסווג: שילם, מבטיח, חולק, שואל. על "שילמתי" הוא מציע את שורת הבנק המתאימה. ואדם מחליט.

ומה זה לא עושה

אין חיבור ישיר לבנק או למס"ב. המערכת מפיקה את הקובץ, ומישהו אצלכם מעלה אותו לבנק. גם את קובץ ההחזרות מהבנק המערכת לא קולטת. רושמים את ההחזרות מתוך הדוח, כמו שתיארנו למעלה.

לפני שמעבירים את התשלומים

שלוש שאלות שכדאי לענות עליהן קודם:

  1. יש לכם מספר מוסד במס"ב? לתשלומים לספקים ולחיובים יש מספרי מוסד נפרדים, ושניהם נכנסים להגדרות פעם אחת.
  2. מי מחליף פרטי בנק של ספק, ומי מאמת? אם זה אותו אדם, כדאי להחליט על זה לפני העלייה לאוויר, לא אחריה.
  3. כמה לקוחות משלמים בהוראת קבע, ואיפה ההרשאות שלהם היום? כל הרשאה צריכה פרטי בנק, תקרה ותאריך אישור. זה הנתון שמעבירים ראשון.

הצעד הבא

לפני שמעבירים את יום התשלומים למערכת, כדאי לראות איך הוא נראה אצלכם היום. בשבוע בפנים אנחנו יושבים אצלכם שבוע, עם מי שמשלם לספקים, מי שמחזיק את הוראות הקבע, ומי שמתקשר ללקוחות שלא שילמו. בסופו יש מפה: מה עובר למערכת כמו שהוא, מה צריך לבנות, ומה לא כדאי לגעת בו. ממשיכים איתנו להטמעה? כל מה ששילמתם על השבוע חוזר אליכם.

שבוע בפנים · הנהלת חשבונות ישראלית · התאמות בנק ב-Odoo · מעדיפים קודם לדבר: שיחה של 20 דקות